Photography makes it possible for me to show the world what I see in my mind’s eye; whether it is unleashing a fragment of my imagination or capturing a moment in time.
I got my first “moment catcher” – a camera – when I was fifteen. My father signed us to a beginning photography class, and to my surprise, we were the only two students there. I did not let go of the camera until I joined the Israeli Defense Force, but during my military service it felt like there’s no room in my life for creativity… I did not believe I would ever go back to photography.
When an unfortunate back injury confined me to bedrest for two months, I ventured to an internal journey – the only place I could walk in was inside my own mind. I asked myself what is it that I truly love doing and discovered that the answer had always been there – Photography.
I enrolled in an Advanced Photography program at Studio Gavra and discovered my passion for photography of people and portraits. When I graduated, I found myself again at a fork in the road of life, and decided to embark on another journey, this time not confined to within. I packed my camera and ventured to East Asia, where through my lens, I encountered new cultures and diverse people. Thanks to photography, I was able to reach places I would never had otherwise
Today, I am 28 years old; I specialize in portraits, special events and video.
בגיל 15 קיבלתי לראשונה את לוכדת הרגעים –המצלמה.
אבא שלי רשם אותנו לקורס יסודות צילום ולהפתעתי גילתי שרק שנינו נרשמנו לקורס,
ומאז עד הגיוס לצה"ל לא הפסקתי לצלם.
בזמן השירות הצבאי ביחידה קרבית לא נגעתי במצלמה אפילו פעם אחת ,
הרגשתי שאין לי מקום פנוי ליצירה ולא האמנתי שאחזור לצלם.
לקראת סוף השירות נפצעתי בגב ולא יצאתי מהמיטה חודשיים.
בעקבות הפציעה יצאתי למסע אצלי בראש כי זה היה המקום היחידי שהייתי יכול ללכת בתוכו.
שאלתי את עצמי, מה אני באמת אוהב לעשות וגיליתי שהתשובה תמיד הייתה שם – צילום.
נרשמתי ללימודי פרמיום ב"סטודיו גברא" ותוך כדי הלימודים הבנתי שאהבה שלי היא לצילום אנשים.
לאחר סיום הלימודים מצאתי את עצמי שוב בצומת דרכים והחלטתי שוב לצאת למסע אבל הפעם לא רק בראשי,
ארזתי את המצלמה וטסתי למזרח, שם הכרתי תרבויות ואנשים דרך המצלמה.
דרך הצילום הגעתי למקומות במסע שלא הייתי מגיע בלעדיו.
היום בן 28 מצלם תדמית, אירועים מיוחדים, וידאו ומלמד צילום ב"סטודיו גברא".
צילום בשבילי זאת היכולת להראות לעולם את מה שאני רואה בעיניים שלי
בין אם זו יצירה ויזואלית שאצלי בדמיון לבין לתפוס רגע במציאות מהזווית שלי.